תרומת פעילות גופנית אירובית ואימוני כוח בעצימות שונה להוצאה האנרגטית שלאחר ביצוע המאמץ
בספרות מתועדת העובדה שההוצאה האנרגטית במנוחה עולה לאחר ביצוע מאמץ ביחס למנוחהללא מאמץ קודם.
הנתונים מראים כי גודל העלייה בהוצאה האנרגטית במנוחה הוא פונקציה של עצימות המאמץ.
במחקר שניסה לבדוק את השפעת עצימות המאמץ על ההוצאה האנרגטית במנוחה לאחר סיום המאמץ נלקחו 3 קבוצות נשים:
האחת קבוצת ביקורת לא ביצעה כלל פעילות גופנית.
השנייה נתבקשה לדוש על אופנים בעצימות השווה לכ – 50% מצריכת החמצן המרבית עד לשרפת 500 קק"ל. פרק הזמן שלקח לקבוצה לסיים זאת היה כ – 80 דקות והדופק בממוצע, היה 130 .
הקבוצה שלישית עמדה באותה משימה הוצאה אנרגטית של 500 קק"ל אך בעצימות השווה ל – 73% מצריכת החמצן המרבית ,ודופק ממוצע של 160, פרק הזמן שעבר עד לשרפת 500 קק"ל היה 50 דקות.
נבדקה ההוצאה האנרגטית בפרקי זמן שונים עד 3 שעות מסיום המאמץ ונמצא שחילוף החומרים של הקבוצה השלישית היה גבוה בממוצע בכ – 14 קק"ל בכל שעה ביחס לקבוצה שביצעה את הפעילות בעצימות נמוכה.אומנם מחקר זה בדק את ההוצאה האנרגטית 3 שעות מסיום המאמץ אך ההשפעה יכולה להמשך משך 24 שעות. לכן מלבד ההתייחסות להוצאה האנרגטית בזמן המאמץ יש להתייחס גם להוצאה האנרגטית לאחר סיום הפעילות.במחקרים אחרים אשר לא מצאו עליה בחילוף החומרים לאחר ביצוע המאמץ, משך הפעילות הגופנית היה קצר כ – 30 דקות והעצימות הגיעה לכ – 60% מהצח"מ.
אומנם קיימת עליה בחילוף חומרים לאחר סיום מאמץ עצים אך התרומה המצטברת "הפרקטית" לירידה במשקל אינה משמעותית.
Sport Medicine, 2003
בגרף הלקוח מתוך סקירה ספרותית אשר פורסמה ב- Sport Medicine ניתן לראות את היחס בין עצימות המאמץ ומשכו ובין צריכת החמצן לאחר המאמץ (EPOC)
במחקרים נוספים נמצא כי ככל הנראה אימוני כוח עצימים מאוד- בהם נראתה עלייה ברמת האנזים קריאטין קינאז בדם (עדות לנזק ברקמת השריר) גורמים לעלייה בחילוף החומרים הבסיסי – ב- 11-18% במשך 24 שעות שלאחר האימון. יש להדגיש שאימונים מסוג זה מתאימים רק לספורטאי עילית ולא לטיפול בהשמנה לאוכלוסייה הרגילה.